נוהג מעניין בשימוש במיטות מרובעות

2024 מְחַבֵּר: Sebastian Paterson | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-16 13:50

חקלאות טבעית מפחיתה את עלויות העבודה ומקלה על תחזוקת הצמחים

החלטתי שוב לקחת חלק בתחרות, אם כי הקיץ האחרון היה ממש לא קל, ולי באופן אישי, לא רק בגלל תנאי מזג האוויר - בתחילת אוגוסט, כמו שאומרים, "בכחול" עברתי התקף לב, במשך חודש וחצי הדאצ'ה שלי הייתה בלי פילגש (או שאני בלעדיה?); ברגע הראשון חשבתי בדרך כלל שאצטרך להיפרד מכל זה.

אבל יחד עם חזרת הבריאות, המחשבות שלי התחילו להשתנות, התחלתי לחשוב איך לצאת מהמצב הזה עם הכי פחות הפסדים. ואז הבנתי שהדאצ'ה שלי "שרדה" בתנאים האלה בעיקר בגלל שיש לי גם את הסודות שלי, אני מנסה לבדוק את כל מה שחדש ומעניין באתר שלי ולעקוב אחר עקרונות החקלאות הטבעית.

ראשית, לא חפרתי את הגינה שלי הרבה זמן, לא באביב ולא בסתיו, ואני משוכנע שיש פחות ופחות עשבים שוטים. כלי שאין לו תחליף, ידידי ועוזרי, הוא חותך המטוס של פוקין. וכמובן שכדי שהאדמה תהיה רופפת באביב, חובה לכסות אותה בסתיו בכל שאריות צמחים, אתה יכול אפילו להשתמש בכמה חומרים כמו קרטון. באביב אתה רק תוהה באיזו קלות החותך השטוח מתמודד עם התרופפות.

שנית, הכל צומח על הרכסים, כולל תפוחי אדמה. בקיץ הגשום שלנו זה היה מאוד שימושי - השכנים התלוננו שיש להם הרבה פקעות רקובות, והיה לי קציר טוב, כמעט בלי בזבוז, וזה למרות שהיה צריך לקצור אותו בתחילת אוקטובר, אגב, והוא גם מאוחסן היטב …

יש לי גם גישה משלי לתפוחי אדמה: כשהוא רק מתחיל לנבוט, אני ממלא את הזרעים שנראו "ראשיים" וכבר לא נשרף אותו (קראתי אותו פעם ממיטלידר ובדקתי בניסוי שכמעט אין פקעות קטנות) ואז, כשמתחיל הפריחה, אני חותך את הניצנים כדי שלא יבזבז עליהם את האנרגיה שלו. כששותלים על רכסים, זה נוח לעשות זאת, ויש גם הזדמנות מתמדת להחליף נטיעות במקומות, אולי זו הסיבה שחיפושית תפוחי האדמה של קולורדו לא מבקרת אותנו. כמובן, אני עוקב אחר חומר הזרע: אני מניח את הפקעות לשתילה מהקנים היצרניים ביותר, אני מנסה לעדכן את הזנים, לפני השתילה אני מעבד את הפקעות בתמיסות חומרים מזינים ומחטאים.

הייתי רוצה שהגן לא רק יניב יבולים, אלא ייראה יפה. ויתרתי על הרכסים הארוכים והמשעממים כשקראתי מאמר באחד המגזינים "הכיכר יוצאת הדופן הזו", שם, בעצתו של מ 'ברתולומיאו, מדען ומטפל אמריקאי, מוצע לשתול ירקות במינים משולבים על רכסים מרובעים (כ 120x120 ס"מ). ההנחה היא כי משתמשים בזרעים בצורה חסכונית יותר, תאורת הצמחים טובה יותר, ונוח וקל יותר לטפל בהם.

מסיבות אובייקטיביות, עדיין לא הצלחתי לאמת את הכל באופן מלא, אך אהבתי את הרעיון עצמו, הוא באמת נוח ויפה, ואם תוסיפו פה ושם קלנדולה ציפורני חתול, הריח שלהם יפחיד מזיקים. לפעמים צמחים עוזרים זה לזה, למשל בצל וגזר הנטועים יחד.

את הצילומים שאני מצרף כהמחשה לסיפור שלי על מיטות מרובעות, צילמתי בתחילת הקיץ, ואז שפכתי נסורת לתלמים - עשבים לא צומחים, ובאביב הבא הם יתהפכו, ניתן לערבב אותם עם האדמה על הרכסים. באופן כללי, עדיין יש לי עבודה רבה עם האדמה, היא עדיין לא רופפת ופוריה מספיק.

גמלאים הם אנשים חסכוניים, אולי בגלל זה אנו מנסים לא לפספס עצות סבירות. חלק מתושבי הקיץ התלוננו שאנחנו זורקים הרבה דברים שימושיים למיכלי אשפה בבית. ניסיתי לייבש ירקות, פירות ותה בישול על סוללות והופתעתי עד כמה אנחנו אפילו משתמשים בתה בשנה, שלא לדבר על השאר. עכשיו כל זה הולך לדאצ'ה שלי בצורה יבשה - זה לא מכביד, אבל היתרונות ברורים. שמתי את הפסולת המיובשת בחורים בעת שתילת עגבניות, פלפלים, מלפפונים ומשתמשת בעלי התה כאחד ממרכיבי האדמה לשתילים. שמתי שכבות של אדמת יער, נסורת שטופלה באוריאה, חול, עלי תה מיובשים; אני מפזרת הכל עם אפר ומשאירה אותו עד לסתיו ואז מנפה אותו במסננת גדולה ושומרת בשקיות קטנות על המרפסת, היא קופאת ואז אני מביאה אותה הביתה.

קציר העגבניות בחממה היה טוב, למרות שבאביב הם סבלו מלחץ במהלך הקור והכפור הממושכים ובמשך זמן רב "התחדשו", רק לא היה מי שיוריד אותם. וכשהילדים הביאו אותי ממש למשך שעה לדאצ'ה בין בית החולים לסנטוריום, ראיתי שהענפים נשברים ממשקלם של פירות גדולים, הייתי צריך להסיר ולחלק את הקציר בדחיפות, לא היה לי זמן לריקים. שמחתי שלמרות הלחות העודפת הם לא השחירו. הם אומרים שהשכנים, כשהם רואים את ההזנחה הזו, חוששים שהקציר שלי יאבד.

הפטל שחור-פירות סבל היטב את מזג האוויר הגשום, אני אוהב אותו לא רק על טעמו המוזר, אלא גם בגלל העובדה שהוא נראה מאוד ציורי במהלך הבשלת פירות יער: שניהם אדומים ושחורים. וגם אין לה צמיחת יתר, היא מתרבה בעזרת קצות הענפים המונמכים לקרקע, והגרגרים, אפילו בגשם, אינם הופכים רפויים ותולעים.

בסתיו, כמובן, לא עשיתי כמעט כלום בדאצ'ה, אבל כיסיתי ורדים וצמחים אחרים חובבי חום, זרקתי גם צמרות על המיטות. עכשיו אני מחכה לתחילת העונה, מחזקת את בריאותי ומקווה שהקיץ יהיה טוב לנו, לגננות ולתושבי הקיץ.