תוכן עניינים:

ילד בר מזל
ילד בר מזל

וִידֵאוֹ: ילד בר מזל

וִידֵאוֹ: ילד בר מזל
וִידֵאוֹ: עזר בר מזל 2024, מאי
Anonim

סיפורי דיג

כשאני בן זוגי ושמו המתמיד אלכסנדר ריקוב ואני יצאנו לדוג, נכדו יגור בן השמונה אחריו. הוא כבר היה דייג בקיץ, ועכשיו הוא רצה לדוג בחורף. ולשווא הסברנו לילד שזה עכשיו שיא החורף, ולכן היה קר מאוד, שהאגם רחוק וכי נצטרך ללכת אליו בדרך יער מושלגת.

אוֹקוּנוֹס
אוֹקוּנוֹס

כשהגענו לאגם התברר שהקרח בכל מקום בעובי של 40 סנטימטרים לפחות, אז ריקוב החליט לא לקדוח חור לנכדו, אלא לשתול אותו ממש ליד חור הקרח של חוטב העצים, ממנו לקחו מים. ואז, כשהוא מתנער מהשלג משיח הגפנים הקרוב ביותר, רייקוב גזר מקל של חצי מטר מהענף: קשר אליו חוט דיג וקבע לנענע בקצהו. לאחר שסידר את הילד בבור הקרח, השאיר לו תולעת דם קטנה. אגור למד כיצד לחבר אותו על וו במהלך דיג הקיץ שלו.

כשהראיתי לילד את אחת הטכניקות הפשוטות ביותר לשחק את הנענע, אחרי המניפולציות שלי הוא אמר:

- אתה יודע, דוד סשה, אני דג כמיטב יכולתי.

הדג נקר רע: לעתים רחוקות ומאוד בחוסר רצון. ולא רק כאן. ורק מברשות זעירות ואוקושקי נתקלו. לשווא שינינו עבורם את החיתוליות ואת הקבצים המצורפים, שום דבר לא עזר. לא היה לי מה לעשות, החלטתי לבדוק מה שלומו של יגור, אם כי הייתי בטוח שהוא בכלל לא תפס דבר.

מה הייתה הפתעתי כשראיתי כמה מעונות נאות למדי ומקקים על הקרח לידו. בכל מקרה, לריקוב ואני לא היה דג אחד כזה. חזרתי אליו וסיפרתי לו על ההצלחות של יגור, אבל הוא פשוט רטן בחוסר אמון.

אבל חוסר האמון שלו התפוגג במהירות כששמע את נכדו צורח:

- סבא, סבא, בוא הנה, עזור!

מיהרנו אליו, ובזמן רצינו ראינו שהילד בקושי מחזיק את המוט כפוף לקשת. ריקוב לקח את זה מידיו של יגור ואחרי כמה רגעים הוציא חור של קילוגרם מהחור. כשחזרנו הביתה השווינו את המלכוד: לילד היו פי שלושה יותר דגים מאשר רייקוב ואני. והדגים התגלו כגדולים משלנו.

בהמשך הבנתי מה הסוד. אגור דייג בבור קרח, לתוכו שפכו עצים עצים מים משטיפת כלים. זה היה סוג של פיתיון מתמיד. לכן, הדגים שמורים במקום הזה. קומתו הקטנה של הילד, ככל הנראה, לא הפחידה אותה, ומכאן מזל שכזה …

מוּמלָץ: