שיעור דיג צף פתוח

2024 מְחַבֵּר: Sebastian Paterson | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-16 13:50

סיפורי דיג

הומור לדוג נפוץ, אך יש להתייחס לנרטיב זה ברצינות רבה. הפעם עמדתי לתת לשותפי שיעור פתוח אמיתי, כך שלעולם לא יהיו להם ספקות לגבי הגאונות של תעוזת הדיג שלי.

בארגון, לאחר ששמעו על חווית הדיג העצומה שלי, לא רק עמיתים, אלא גם זרים גמורים החלו לבקש שותפים לטיול הבא לבריכה. זהו אישור לאמירה שאדם עובד עבור רשות זמן מה, ואז הסמכות יותר מאשר עובדת עבורו.

… בקמפיין זה החלטתי להעלות את סמכותי לגובה בלתי ניתן להשגה. לכתחילה הצעתי לשניים מהשותפים שלי לקחת איתם עט ומחברת. לשאלה סבירה: לשם מה הוא אמר שבטיול אתן להם שיעור פתוח בדיג בעזרת מוט צף. בתגובה, הערות אירוניות עלי נפלו מיד. הם לא הסתירו לכל הפחות את חוסר האמון שלי בהצהרה הבטוחה שלי.

בערב הראשון, לכולם היה תפיסה דלה למדי. גם לי לא היה במה להתפאר. בשלב זה, השותפים נערמו עם תוכחותיהם: איפה, הם אומרים, המיומנות שלך, המורה? התכוונתי לתת שיעור פתוח, אבל בכלוב עצמו יש רק שלושה זנבות … אוקיי, החלטתי, אני ישרוד היום, אבל מחר אתה תגמגם איתי.

בערפל הבוקר, תוך שאיבה של סירות הגומי, פנינו לרכס האבן הראשון. באותה תקופה, לא הרחק מאיתנו כל הקיץ, עמד עוגן מקרר קטן. מפעם לפעם, דייגי ארטל, שדייגו ברשתות, התקרבו ללוחו ומסרו את הדג שנתפס. המטורף היה כמעט בלתי נראה בערפל. לאחר שעמדתי על העוגן על רכס אבן ותפסתי שלוש מקקים, אמרתי לשותפי שאקבור עוד, עד לעומק, ונעלמתי מעיניהם ועוקף את הנוטה מהירכתיים. מוודא שהקולגות שלי לא יראו אותי, התחלתי לחתור במהירות למתבונן מהצד השני. בהתקרב, הוא דפק כמה פעמים על צידו ליד החלון. דקה לאחר מכן הופיע על סיפונה סניה האדמונית, שתויה תמיד, מנהל העבודה של פקידי קבלת הדגים. בירכנו שלום, ואז הכל התנהל כרגיל. מהצד הוא הושיט לי קופסה עם דג גדול שנמסר זה עתה,ובתמורה קיבל בקבוק וודקה. כפי שאתה יכול לראות, אף אחד לא ביטל את החליפין בחקיקה שלנו, אפילו לא בימים ההם.

לאחר ששפכתי את הדג ישירות לתחתית סירת הגומי, החזרתי את הקופסה ודחפתי את צדו של המנקב. לאחר שעברתי מרחק לא מבוטל בערפל, נפלתי בשלווה עוגן והתחלתי לדוג מקקים.

בשעות הצהריים הערפל התפוגג, ושותפי, שקלו את עוגניהם, קבורים לחוף. הייתי צריך להתכונן הביתה. החלטתי גם שהגיע הזמן שאני צריך להתפאר בתוצאה, ובמקביל להתחיל לגדל את השותפים שלי.

כל מה שקרה בהמשך מתריס כנגד כל תיאור. יש לראות זאת במו עיניך. הביטויים הסרקסטיים בגלוי על פני השותפים הפכו אט אט למבולבלים ומאוד פתטיים. הייתה ערימה של דגים גדולים בבלאגן בסירה שלי. דביבון זהוב, סלט הגון, קילו מוטות ואידיאלים שמנמנים קפצו סביב, והוכיחו כי התפוס היה טרי, פשוט נתפס. שניהם עמדו מושרשים למקום, מסתכלים לסירוגין על המלכוד, על המפרץ, עליי ושוב על המלכוד. כבר לא היו להם ספקות: "אבל באמת גאון דייגים" - הם חשבו עלי, מבלי להודות בזה בקול.

המעשה נעשה, אמרתי לעצמי - זה בשבילכם, חברים, מדע לעתיד. כל הדרך חזרה, אני, מתיימר להיות חכם, שזרתי למאזינים המסכנים שלי "אטריות" כנה על טכניקת הדיג החדשה ביותר, על תדירות התנודה של הנענע, על ביוריתמים, על אקסטזה של דגים ומשהו אחר. השותפים שלי הקשיבו לכל הערפל הזה בקפידה רבה, אם כי הם לא רשמו אותו. הם אפילו לא גמגמו בגלל חוסר אמון וסרקזם. הסתובבתי לחלון וגיחכתי זמן רב; היה קשה להכיל חיוך, לראות את פניהם המבולבלות.

כאן זכרתי להם הכל: על השיעור הפתוח, ועל חוסר האמון שלהם ועל העובדה שמי שצוחק אחרון צוחק טוב.