תוכן עניינים:

תפיסת שוטים באפריל
תפיסת שוטים באפריל

וִידֵאוֹ: תפיסת שוטים באפריל

וִידֵאוֹ: תפיסת שוטים באפריל
וִידֵאוֹ: גרמנים של פרוסיה המזרחית לאחר המלחמה. סיפורי הפרופסור. כתוביות 2024, מאי
Anonim

סיפורי דיג

סיפור יוצא דופן זה, וכפי שאני מאמין, במובנים רבים התרחש בראשון באפריל - ביום הבדיחות וההונאה … הדייגים, שנאספו במפרץ קטן ליד ויסוצקי, היו מרוצים מכל דבר: שמש שטופת שמש בוקר אביב, אווירה ידידותית מסביב, כי אף אחד בשבילי לא עקבתי אחרי אף אחד, כי לכולם היה נגיסה טובה.

לתפוס על קרח
לתפוס על קרח

כמובן שהתופסים לא היו כל כך חמים, בעיקר אוקושקי קטנים, מברשות, מקקים, אבל העיקר: הם נושכים! לא היה צורך להסתכל בעצב אל תוך החור בשאלה מטומטמת: "דגים, איפה אתה?" החבל היחיד הוא שאושר הדייג הוא כל כך חולף … ברגע שהשמיים היו מכוסים בעננים אפורים-עופרים, שהתחילו במהרה לזרוע גרגרי שלג עדינים וקוצניים, הנשיכה נפסקה מיד.

לשווא שינינו את שמו אלכסנדר ריקוב ואני את הג'יג'ים, גיוונו את הקבצים המצורפים עליהם, שום דבר לא עזר: הדג התעלם לחלוטין מכל המטעמים שלנו. בסוף התחלנו לשנות את מקומות הדיג: קדחנו חורים חדשים ואז חזרנו לישנים. אוי ואבוי … לא היו עקיצות. גם לשכנים לא היה טוב יותר.

לקראת הצהריים הופיע על הקרח גבר בגיל העמידה במעיל בד. מבלי לפנות לאיש מיוחד, הוא אמר: "שלום!", הוריד את התיק מכתפו, הוציא שני חכות "בלאלייקה", וקידח חור, שאל את הדייגים הקרובים: "הדג נושך?".

"אין דג," ענה אחד מהם, פורש את זרועותיו לצדדים לשם הבהרה.

- לאן היא הלכה? - הופתע הזר, והוריד את הנענע לתוך החור והוסיף: - עכשיו נחפש אותו.

ואז התחיל המדהים! ברגע שהוא ביצע כמה תנועות עם המוט, נגיסה באה מיד אחריו. האיש התחבר בחוזקה ושלף שרטוט די הגון. שם ואז עוד אחד, ואז שני מקקים, ואחריו המוטות שוב נקרים.

כמובן שמזל כזה לא נעלם מעיניו: הדייגים הקיפו במהירות את האיש בר המזל, בתקווה בבירור להשתמש במבצרו. עם זאת, זה לא היה כך! כמו קודם, רק הזר ניקר. ברור שכל האחים הדייגים שהיו בקרבת מקום היו במתח: כולם התעניינו באותה שאלה, מדוע הדגים לקחו רק מאדם במעיל בד.

צִיוּר
צִיוּר

מה אתה תופס? - לבסוף השכן משמאלו לא יכול היה להתאפק.

- כמובן, על נענע, - והזר הפגין נענע ביתית בעליל, הדומה מאוד ל"ארון "לנענע הרגיל (ראה איור).

- ומה שמים על הקרס? - השכן לא נרגע.

- מרק רגיל …

האנשים מסביב חייכו, ורואים בכך בדיחה טובה של אפריל. אחרי הכל, זה קרה בראשון באפריל! האיש, בינתיים, המשיך לשלוף מוטות ולצוד מהחור.

- כנראה שיש לך איזה בצק עם טיפות אניס או וניל, - הציע זקן עם זקן בצורת טריז, שככל הנראה שם לב לעובדה שבכל פעם לפני שהניח את הפיתיון על הקרס, זר לישה קצת לבן מסה באצבעותיו.

- לא, רק מרק חלונות …

אני לא מתיימר לשפוט איך האירועים יתפתחו הלאה, אבל הנשיכות פתאום נפסקו.

- אי אפשר לעשות שום דבר, המרק נגמר, - אמר הדייג בר המזל והכניס את המלכוד לתיקו. ומאחל לכולם דיג מוצלח, הוא הלך אט אט.

עד מהרה התכוננו גם ללכת הביתה.

"אני לא מאמין שהוא באמת שם מרק על הקרס …" אמר ריקוב, מנענע את ראשו.

גם אני בספק. אבל אז מה הוא תפס? אולי באמת לבצק? - אבל אחרים ניסו לדוג בצק, דייסה, והתוצאה הייתה אפס.

לא היה מה להתנגד. הזמן עבר, אבל אני עדיין זוכר שדיג עם מרק וכל פעם אני שואל את עצמי: "מה זה היה: באמת בדיחה של אפריל? או שלא?"

השאלה נותרה ללא מענה.

מוּמלָץ: