שומר ירקות, תכונות ותכונות שימושיות, גידול ומתכונים

2024 מְחַבֵּר: Sebastian Paterson | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-16 13:50

גלה את שומר הצמחים המעניין והבריא

במכולת לעיתים קרובות ניתן למצוא "ראשים" צפופים חמודים ומולבנים של שומר. עם זאת, אני בטוח שמעט אנשים יודעים איזה סוג ירק הוא, כיצד הוא שימושי וכיצד לבשל אותו. בואו להכיר את הצמח הנדיר הזה.

מאפייני תרבות

שומר ירקות, או איטלקי, מתוק (Foeniculum vulgare) ממשפחת המטריות מגיע מהים התיכון ומרכז אסיה. כצמח ירק הוא נפוץ במערב אירופה, במיוחד באיטליה. גדל בארה ב, קנדה. מרוסיה השומר פחות מוכר ונפוץ, אך בטבע שומר רגיל צומח לאורך כל חוף הים השחור, בקווקז ובחצי האי קרים.

צמח זה גבוה, רב שנתי, בנתיב האמצעי הוא מעובד כשנתית או דו שנתית. "קוצ'נצ'יקי" באקלים שלנו נוצרים רק בשנה השנייה לחיים. אבל למען ירקות ארומטיים ריחניים, השומר גדל בתרבות שנתית, אפילו בחדר - בעציצים ובקופסאות. במראהו, השומר דומה לשמיר, אך העלים שלו גדולים יותר, עסיסיים, מנותחים בדקיקה, עם ארומה של אניס, טעמם מתוק מעט. העלים התחתונים הם עלי כותרת, העליונים הם שיביים עם מעטה מוגדל. השורש הוא fusiform, מעובה. הפרחים קטנים, צהובים, נאספים בשכמה עליונה. שומר מואבק מאוד על ידי חרקים. הפרי הוא שני זרעים, הוא מכיל כמות משמעותית של שמן אתרי מרפא. השמן משמש ברפואה כחומר נגד עוויתות, כמו גם בבשמים.

השומר הוא בררן לגבי פוריות הקרקע, עמיד יחסית לקור, אך בחורפים קשים בשטח הפתוח הוא קופא. מתחת לשכבה גבוהה של עלים, כבול יכול לחמם בערוגה או בחממה. האדמה לזריעה ולשתילה מלאה בחומוס, אפר, דשן מלא ארוך טווח. בתנאים של יום ארוך ועם חוסר לחות בקרקע, השומר בשנה הראשונה לגידול יוצר יורה פורחת, ועוקפת את שלב "ראש הכרוב" בבסיס הגזע.

אגרוטכנולוגיה של שומר

אנו מגדלים שומר בשדה הפתוח, בעיקר כתרבות תבלינים וטעמים. כדי להשיג ירקות, נזרעים זרעים לשתילים בחודש אפריל, ליצירת "ראשי כרוב" בשנה השנייה ואילך. לפני הזריעה באדמה מחוממת היטב (בצפון מערב - בסוף יוני), הזרעים נבלעים במים במשך יומיים, ומחליפים את המים פעמים רבות. כל הזרעים המכילים שמן אתרי נובטים לאורך זמן, וכדי להאיץ את צמיחתם מומלץ להשרות אותם (כמו שמיר, גזר, פטרוזיליה, סלרי, כוסברה ועוד). ואז מייבשים את הזרעים עד זרימתם, נזרעים לתוך הזקן לעומק של 1 ס"מ, מושקים וסוגרים את החריצים בתנועה אחת של חותך שטוח, מעדר.

לאחר הופעת השתילים, השתילים מדללים במרחק של 15-20 ס"מ בין הצמחים, צוללים דגימות נוספות לתוך התלמים הסמוכים ומושקים. שתילים מועשרים הם מעט פרחים עם אדמה לחה. טיפול נוסף מורכב מהתרופפות ועישוב בזמן, השקיה עם חוסר לחות בקרקע. כדי להשיג את "ראשי הכרוב" הרצויים עם זריעה מאוחרת של שומר איטלקי, שורשיו נחפרים בסתיו, מועברים למרתף ומושלכים לקופסאות של חול רטוב. באביב, השורשים נטועים שוב בערוגת גינה פורייה, שם היא צומחת במהירות עם יורה רבים, הם נמרצים עם אדמה לחה מספר פעמים. בסוף העונה הוא מהווה "ראש כרוב" המיוחל - הוא נחשב לבוגר כשהוא מגיע לקוטר של 8-10 ס"מ.

שומר מכריח חורף

בשל נוכחותו של שורש עבה, השומר מתאים לכפיית חורף. בסתיו, שורשיו, מעט מקצרים אותם, נטועים מקרוב בקופסה או בסיר רחב בעומק 20 ס מ, מכוסים בתערובת חומרים מזינים, דחוסים, מושקים, אך ללא לחות שמגיעה על השורשים מלמעלה. עד הכפור, שומר נשמר במרפסת, במוסך - במקום קר, ואז מועבר לבית על אדן חלון קל. לקבלת ירק מן המניין, רצוי להשלים את הזיקוק במנורת פלורסנט. במהלך כל החורף, השומר יפיק ירקות ויטמינים ריחניים. העלים נחתכים לבסיס, לאחר החיתוך, הצמחים מוזנים בתמיסה חלשה של דשני חנקן, או במי בשר.

התכונות המועילות של השומר

שומר ירקות הוא מוצר תזונתי יקר ערך. העלים שלו עשירים בחומצה אסקורבית (ויטמין C) - 50-90 מ"ג לכל 100 גרם משקל רטוב; קרוטן (פרוביטמין A) - 6-10 מ"ג ל 100 גרם; שגרה. ירקות שומר מכילים גם קוורצטין, פניניקולין (נגזרת פלבונית), וכמות קטנה של שמן אתרי. פירות השומר מכילים 4-6.5% שמן אתרי, המתקבל בזיקוק. לשמן האתרי הרכב מורכב פעיל ביולוגית: כ- 60% אנתול, עד 12% פונצ'ון, אלדהיד אניס, חומצת אניס ורכיבים אחרים. שמן שומני של פירות מורכב מ- 60% חומצות שומן פטרוסליניות, 22% אולאיות, 14% לינולאיות, 4%.

מאז תקופת היפוקרטס, פירות השומר והכנותיו שימשו כתרופה להפרת התפקוד המוטורי של המעי, כחומר משתן, מכייח, כולטרי. היוונים והרומאים ראו זאת שימושית לשיפור הראייה. במזרח פרוסיה, בצפון גרמניה, בימינו, שומר שימש הגנה מפני כישוף. הרפואה המודרנית משתמשת בפירות השומר בתכשירים לטיפול במחלות בדרכי הנשימה העליונות, ברונכיטיס יבשה. שומר ממריץ את ייצור החלב אצל נשים מיניקות (איסוף 1 כפית פירות שומר, שמיר, אניס, עשב אורגנו; כפית אחת של אוסף מבושל בכוס מים רותחים אחת, מוחדר למשך 30 דקות מתחת למכסה, שותה כוס אחת 2-3 פעמים ביום).

השימוש בשומר בבישול

כתיבול פיקנטי, ירקות ופירות שומר מתווספים לירקות, תבשילי דגים, סלטים, רטבים, מרינדות, קונדיטוריה (מחליף אניס, כוכב אניס). באיטליה מוסיפים שומר לגבינה, בתורינגיה - ללחם.

תה שומר (2 כפות זרעים כתושים לכל כוס מים רותחים, התעקש מתחת למכסה עד שהוא מתקרר) נחשב להרגעה, הוא שיכור במקרה של קלקול קבה, בזמן שיעול, מומלץ לתת אותו בצורה מדוללת אפילו לתינוקות.

סלט

"Kochanchiki", יורה צעירה ושורשים של שומר ירקות משמשים טריים בסלטים עם מלפפון, עגבניה, עשבי תיבול חריפים, גבעולי סלרי, חסה, מתובלים בשמן צמחי ומיץ לימון, זרועים שומשום, פשתן. עדיף להשתמש בו טרי, ללא טיפול בחום לשימור ויטמינים וחומרים פעילים ביולוגית.

עוד סלט

"קוצ'נצ'יק" של שומר נחתך לטבעות דקות, הכרישה (החלק הלבן של הגבעול) גם נחתכת דק, מתובלת במלח, סוכר, מיץ לימון, שמן זית, מערבבים ומותרים להתבשל במשך 10-15 דקות. מפזרים עשבי תיבול קצוצים דק ומגישים כמנה עצמאית או תוספת לבשר או לדגים.

שומר מבושל

"קוצ'נצ'יקי" נחתכים, מבושלים במהירות, לחמים בפירורי לחם ומטגנים בשמן, מוגשים עם שמנת חמוצה. אפשר לחתוך "ראשי" שומר לקוביות, לתבשיל במעט מים עם שמנת חמוצה, לעבות את הרוטב בפירורי לחם לבנים, להגיש עם עשבי תיבול קצוצים דק.

שומר אפוי

4 ראשי כרוב, 2 כפות. חמאה, 2 ביצים, 0.5 כוסות חלב, 3 כפות. שיבולת שועל מגולגלת, 1 כף. גבינה מגוררת, מלח לפי הטעם. ראשי כרוב נחתכים לאורך, מבושלים בחמאה בסיר במשך 15-20 דקות, מומלחים. יוצקים תערובת מוקצפת של ביצים, חלב, שיבולת שועל מגולגלת, מלח, מפזרים גבינה מגוררת, אופים בתנור למשך 20-30 דקות בטמפרטורה של 200 מעלות.